"Yedioth Achronot" Press -
חשיפה: הפטנטים שמפתחת הזרוע הטכנולוגית בכור האטומי
זו אינה רשימה דמיונית מסרט מדע בדיוני – זה קורה במציאות, כאן בישראל. זרוע היישום הטכנולוגית (רותם תעשיות) של הכור האטומי בדימונה שוקדת באחרונה על פיתוח כמה פטנטים שיהפכו את חיינו לאיכותיים ונקיים יותר.
למשל: קרום צמחי מהטבע נגד זיהומים, תאי דלק שיפעלו באמצעות מימן ומתקן שאוגר חום באמצעות מלחים.
בקיצור – אם חשבתם שהכור בדימונה עוסק רק באנרגיה גרעינית, אז טעיתם: הוא מפתח גם טכנולוגיות ירוקות אזרחיות כדי לשפר את חיינו.
תגלית עולמית
גולת הכותרת היא תגלית עולמית: זה התחיל לפני כמה שנים, כאשר באזור הכור היה שיטפון גדול. אנשי הכור הבחינו בתופעה מעניינת: בשטחים רבים שנמצאים במתחם הכור המים לא חלחלו לאדמה, אף שמדובר באדמת מדבר יבשה, שבמקרים כאלה אמורה לספוח את המים במהירות.
צילומי אוויר שנערכו במקום העלו תמונה מוזרה: צבע האדמה במתחם הסגור הגדול סביב הכור – אזור שבו לפי ההערכות לא דרכה רגל אדם שנים רבות – היה שונה בצבעו מהאדמה שמחוץ לתחום המגודר שסביב הכור. אנשי היחידה לחקר סביבתי בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) יצאו לשטח וגילו שבשטחים נרחבים באזור הכור צמחה רשת צמחים שמנעה מהמים לחלחל. בדיקות העלו שמדובר בשכבה ייחודית של צמחים זעירים (מיקרופיטים): שילוב של חיידקי קרקע, אצות, חזזיות וטחב, שיחד עם אדמת המדבר יצרו "קרום ביולוגי" אטום, משהו חדש לגמרי שאיננו מוכר בשום מקום. החוקרים גילוי שלקרום יש עמידות גבוהה לסחיפה, הוא מצמצם את חלחול המים, ואורך חייו אין סופי (כאשר אין מים המיקרופיטים נרדמים ומתעוררים עם טיפת המים הראשונה).
בעקבות כך הוטל על אנשי רותם תעשיות לבחון אפשרות לנצל מתנת טבע זו לצרכים מועילים. בשיתוף עם מכון וולקני נמצאה דרך לגדל קרום שכזה במהירות, בלי לחכות מאות שנים להתהוותו. הרעיון המרכזי הוא להשתמש בקרום הזה נגד זיהום מים וקרקע באתרי פסולת רעילה ופסולת רדיואקטיבית. כיום מתקינים בתחתיתם שכבה אטומה וכן מערכות ניקוז כדי למנוע ממים שעברו דרך הפסולת להגיע למי התהום ולזהם את מי השתייה. המטרה היא לפרוס מעל אתרי פסולת אלה את שכבת הקרום הטבעי כדי ליצור הגנה כפולה: גם מלמעלה וגם מלמטה. ניסוי שנערך באתר הפסולת הרעילה ברמת חובב – עובר בינתיים בהצלחה.
שתי אפשרויות נוספות לשימוש בקרום הטבעי: לשתול אותו במדרונות כדי למנוע היסחפות קרקע (כמו למשל בגבעות תלולות לאורך כבישים) ולפרוס אותו בתחנות כוח סולריות כדי למנוע הצטברות אבק על האריחים (אבק מפחית את יעילותם).
ניסוי לוהט
טכנולוגיה נוספת שמפותחת: אוגר חום לתחנות כוח סולריות שמיועד לייעל את ההספק שלהן בימים מעוננים ובשעות החשיכה. מדובר במתקן שבו יש תמיסות מלח מיוחדות שמצטיינות באגירות חום. כאשר השמש זורחת המתקן קולט את החום, מחזיק אותו בטמפרטורה של מאות מעלות ומשחרר אותו בעת הצורך. החום מפעיל טורבינות שמייצרות חשמל. הצלחת הפרויקט תעלה באופן משמעותי את כדאיות תחנות הכוח הסולריות. כיום נבחן אב-טיפוס של מתקן כזה בתוך הכור.
במקביל בוחנים אנשי רותם תעשיות פרויקטים סולריים נוספים, כמו קולט אוויר סולרי שאמור לשפר את מגדל השמש. הרעיון, שפותח במקור במכון ויצמן, הוא לרכז שדה מראות שימקדו את חום השמש במגדל – ובתהליך של העברת חום ייצרו קיטור שיניע טורבינת חשמל. הפרויקט נבחן כעת בשיתוף עם מכון ויצמן, חברת אורמת וחברת בואינג. מערך המראות אמור לחמם את האוויר באותו קולט סולרי לטמפרטורה של 1300 מעלות צלזיוס, כך שאותו אוויר חם יניע ישירות טורבינה שתייצר חשמל. בעולם ידוע לפחות על ניסיון דומה אחד לפתח טכנולוגיה דומה, אך גם שם וגם בישראל מנסים להגיע לטמפרטורות הגבוהות שנדרשות כדי להפוך את הטכנולוגיה למסחרית. במקביל בוחנים בישראל הפעלה סולרית של מתקנים להתפלת מים.
אגזוז סטרילי
פרויקט נוסף שנבחן כיום ביחד עם אנשי אוניברסיטת בר-אילן הוא בניית תאי דלק שיאפשרו להניע את כלי הרכב שלנו באמצעות מימן – הדלק הנקי ביותר שקיים. בעולם יש פרויקטים רבים שבמסגרתם מנסים לפתח מנועים שיונעו במימן במקום בבנזין. אם הפרויקט יצליח – האגזוזים שלנו יפלטו רק מים. המחקר שמבצעים אנשי רותם תעשיות ובר-אילן מתמקד באבקות מתכתיות שנקראות הידרידים. המטרה היא להצליח להביא לשחרור מבוקר של מימן לאוויר מאותן מתכות באמצעות חימום ולהשתמש במימן שמשתחרר להנעת המנוע.
עד כה לא הצליחו בעולם לייצר תאי דלק או מכלי מימן לנסיעה לטווח ארוך. ברותם תעשיות מקווים להיות הראשונים שיצליחו להגיע לתוצאה המיוחלת.
החברה משתלבת גם בפיתוח יוזמות של אנשים שפנו אליה, כמו טורבינת רוח חדשנית וטכנולוגיות חדשניות לתאים פוטו-וולטאיים (טכנולוגיה שבה אור השמש הופך לחשמל).
חיסכון ענק
